מפתח הלב

 

 

שנים רבות שאני אוספת מנעולים ומפתחות, יודעת, שיום אחד, ימצאו את מקומם על אחד הקירות, שמסרבים להשאר "עירומים".
אוגרת אותם ואוגדת בתוך קערה על המדף.
בשקט בשקט הם נערמים ומחכים.
עולם שלם נחבא בתוכם, צורות צורות, גדלים, פיתוחים, תפקידים. לכל מפתח הדרך שלו לפתיחת המנעול, לפיצוח הקוד.
זה פותח שער ברזל ענק, האחר מגירה חבויה בתוך ארון, זה תיבת אוצר, השני כספת כבדה. 
זה מסתובב והשני מתברג, אחד חורק והאחר מחליק ברכות.
פעם עבדו שעות רבות, פותחים וסוגרים, סוגרים ופותחים. שומרים על מטמון או על גן נעלם.
בשקט בשקט מחכים ליומם שיבוא, מחכים שתשוב תהילתם.
בבית הספר יש שעור שנקרא "מפתח הלב" ואני מחפשת את מפתח הלב שלי, לב כחול, משובב.
בשקט בשקט מחכים ויודעים שעוד לא נס ליחם.
מידי פעם אני מסירה קצת אבק שהצטבר, שלא יחשבו שנשכחו...בשקט בשקט.
אתמול, בין ברק לרעם, בין משב רוח לטיפות הגשם, בין עלה שנשר לברד שניתך, בין רחל למירב, בין סיר למחבת, הגיעה שעתם וסוף סוף הם מצאו את מקומם, בפינה חדשה שהולכת ומתהווה.
בשקט בשקט, כמו פזל, כל אחד מהם התישב במקומו ונשם לרווחה. כמו פזל מתקבצים לכדי תמונה, "מלבישים" את הקיר ומשאירים קערה ריקה שמחכה לאוסף הבא.

Share on Facebook
Please reload

לקבלת פרטים על העבודות
השאר פרטים כאן:
רשימת הפוסטים :

June 28, 2017

September 18, 2016

November 15, 2015

October 26, 2015

October 6, 2015

Please reload

דפנה אברמוביץ

טלפון

מייל

Dafna Abramovitz

Phone

Email

  • Facebook Social Icon
  • Pinterest Social Icon
  • Instagram Social Icon