כשהייתי ילדה, ט"ו בשבט , היה אחד החגים המשמעותיים שידעתי והשיר "כל הגן לבש לבן

תכלת וארגמן..." היה מתנגן, בהתרגשות בלב ובגן ממש.

תמיד היינו מתכנסים בחגיגיות, באזור הנטיעות החדש ויודעים, עמוק בלב, שזה הע...

בימים האלה, שבין החופש הגדול ההוא, לחופש הגדול הבא, אני מוצאת את עצמי מפוזרת, כמו פזל של אלף חתיכות.

אז אספתי כמה חתיכות וחיברתי ביניהן.

עכשיו יש לי את המסגרת.

בתמונה: אשת שבט מפוזרת.

מידות 38X10 ס"מ.

השנה, בניגוד לשנים קודמות, בכל 16 שנותי ב"משרת אם", התמכרתי לחופש הגדול ואיפשרתי לעצמי מנוחה אמיתית, נטולת ביקורת וציפיות, נהנת ומתמסרת לרגע.
אז מתחתי לי קצת את שמיכת החופש.
אבצבץ פה מידי פעם, מבטיחה!
...

במושבה בה אני גרה, יש בשנים האחרונות גידול מואץ של האוכלוסייה.
בכל זאת ולמרות זאת, יש בה משהו במושבה הזאת שלא "מתקלקל". משהו מיוחד.
המון יוזמות חברתיות וקהילתיות צצות להן כמו פטריות אחרי הגשם, כאלה של...

אנחנו משפחה בתנועה.
כל שבת או חג, מעמיסים ציוד חיוני על הגב ויוצאים לתור את ארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שבילי הארץ שלנו, בטח לא תופתעו, הם מקור נפלא לאוצרות שלי.
ולמה אני מספרת לכם את כל זה?
כי תוך...

האמת, שלא רציתי בכלל כלב. 
המחשבה שאצטרך ל"טפל" בעוד מישהו העיקה עלי מאד, מה גם שזכרתי את "סבוש" שלנו, שנפטר לפני 8 שנים בשיבה טובה. מאז שנולדו הילדים, הרגשתי שהוא אינו מקבל את תשומת הלב שמגיעה לו, שה...

שנים רבות שאני אוספת מנעולים ומפתחות, יודעת, שיום אחד, ימצאו את מקומם על אחד הקירות, שמסרבים להשאר "עירומים".
אוגרת אותם ואוגדת בתוך קערה על המדף.
בשקט בשקט הם נערמים ומחכים.
עולם שלם נחבא בתוכם, צורו...

מה שאני אוהבת ברהיטים ישנים, או בשמם הנהוג כיום, וינטאג', הוא שיש להם עבר, מורשת, סיפור חיים. לפעמים עבר מפואר.
עם עברם אפשר להפליג למקומות רחוקים של מראות, ריחות וטעמים ולארוג סיפור חיים כיד הדמיון ה...